את האבחנה הבאה לא מחמיצים

פרופ' איציק לוי, מנהל מרפאת ה-HIV/ איידס וסקר מחלות המין, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

בישראל מוכרים כ-8,735 נשאי HIV שמדווחים למשרד הבריאות, נכון לסוף שנת 2022.1 קרוב לוודאי שיש עוד מספר רב של נשאים שלא אובחנו. כל אחד ואחת מהם עלול להידרדר למחלת איידס ועל הדרך להדביק בני אדם נוספים מבלי שיהיה מודע לכך. להחמצת אבחנה של HIV יש השפעה שלילית גם על הנשא או הנשאית וגם על הסביבה שלהם, בעיקר על הסביבה האינטימית ביותר. 

ההגדרה המדויקת לאבחנה מאוחרת על פי מה שמקובל היא אבחון כאשר ספירת תאים לימפוציטים מסוג CD4 נמוכה מ 350 תאים לממ"כ, ואבחנה מאוחרת מאוד מוגדרת כאשר ספירת תאי CD4 נמוכה מ 200 תאים לממ"כ, או כאשר המטופל חלה במחלה מגדירת איידס, למשל דלקת ריאות מסוג(Pneumocystis pneumonia)  PCP, דלקת קרום המוח עם פטריית קריפטוקוקוס, גידול הקשור באיידס כמו לימפומה וכדומה. אולם, מכל בחינה מעשית, כל אבחון של HIV שנה או יותר מההדבקה (ובוודאי לאחר שהיו הדבקות של אנשים אחרים ובכל מקרה של הדבקה של ילוד) מסווגת כיום כאבחנה מאוחרת.2

למעלה מעשור ידוע כי התחלת טיפול מוקדמת משפרת את הפרוגנוזה של הנשא בכך שהיא מונעת התפתחות של נשאות למצב של איידס ומונעת תחלואה במחלות נלוות כמו טרשת עורקים, דמנציה, גידולים ממאירים ועוד.3 בנוסף, ידוע כי התחלת טיפול מוקדמת מביאה את הנשא למצב בו הנגיף אינו מתגלה בבדיקת PCR בדם (מצב המכונה Undetectable) וכי במצב זה לא ניתן להעביר את הנגיף לאחרים באמצעות יחסי מין.4 כמו כן, ידוע כי אישה הרה שאובחנה בזמן ונוטלת טיפול לא תעביר את הנגיף לילוד/ה.5 ולמרות כל זה, עדיין כשליש ויותר מנשאי HIV מתגלים מאוחר ואפילו מאוחר מאוד. 

מסקר שנעשה בישראל לפני כמעט עשור עולה כי שליש מהמטופלים התגלו מאוחר,6 וממעקבים שאנו מבצעים לאורך השנים נראה כי מגמה זו לא השתנתה. הנתון העצוב הוא שברוב המקרים היו רמזים ברורים ואפילו "דגלים אדומים" שהיו צריכים להדליק אצל הרופא/ה נורה שתגרום לביצוע בדיקת HIV, ולמרות זאת הדבר לא נעשה. 

כיוון שתמונה דומה נצפית גם באירופה ובארצות הברית, מנסים ארגוני הבריאות השונים להתמודד עם התופעה ולגרום לבדיקות מתוזמנות היטב של 7HIV.

בארה"ב, למשל, קבע המרכז לפיקוח על מחלות מדבקות (CDC) כי על כל אדם בטווח הגילאים 13-64 להיבדק ל- HIV לפחות פעם אחת בחיים במסגרת שירותי הבריאות ולפחות פעם בשנה אם יש הוא או היא מקיימים יחסי מין עם יותר מאדם אחד.8 האירופאים, לעומת זאת, ממליצים לבצע בדיקת HIV בכל פעם שנתקלים במצב שעשוי להצביע על 9HIV (HIV Indicator Disease). על פי הנחייה זאת יש רשימה של מחלות ו/או מצבים בהם יש להפנות לבדיקת HIV. מחלות לדוגמה כוללות כל מחלת מין, הפטיטיס B או C, טרומבוציטופניה, לימפאדנופתיה ללא הסבר אחר, דלקת ריאות, שחפת ועוד.

הזדמנויות מוחמצות באבחנת HIV

מסקירת נשאי ה-HIV שנתגלו בשלב מאוחר ומאוחר מאוד, עולה כי רובם ככולם התייצגו בשנים שקודם האבחנה עם מחלות או מצבים שהיו צריכים להביא לבדיקת HIV. למשל, ממחקר שנעשה בישראל עולה כי מתוך 356 נשאים ונשאיות שאובחנו, 175 (49%) אובחנו מאוחר או מאוחר מאוד, ולכל אחד ואחת מהם הייתה לפחות פנייה אחת למערכת הרפואית עם מחלה שעשויה הייתה לרמוז על HIV בחמש השנים קודם לאבחנה. גורמי סיכון לאבחנה מאוחרת היו גיל מבוגר ונטייה הטרוסקסואלית, אולם בסופו של דבר אלו שהאבחנה שלהם הוחמצה באו מכל "קבוצות הסיכון", מכל הגילאים ומכל הקבוצות האתניות.6

עצובה לא פחות היא העובדה שבכל שנה נולדות ונולדים בישראל כמה תינוקות עם HIV, וכל זה כיוון שאימותיהן לא נבדקו ל HIV בזמן ההיריון. במחקר שנעשה לא מכבר בישראל נמצא כי ביצוע בדיקת HIV בכל אישה הרה ימנע הדבקה של 10 ילודים בשנה והיא בדיקה בעלת יחס עלות-תועלת מצוין.10

בספטמבר 2022, עודכן "נוהל אבחון מוקדם של האישה בגיל הפוריות הנושאת HIV והטיפול בה" של משרד הבריאות וכיום הוא כולל המלצה לבצע בדיקת HIV בכל אישה הרה, בכל היריון.11

בדיקת HIV היא בדיקה זולה שעשויה לאבחן נשאות כשבעה שבועות לאחר ההדבקה. זאת אחת הבדיקות הכי שוות מבחינת יחס עלות/תועלת ולכן אין בדיקת HIV  מיותרת, יש החמצת אבחנה מיותרת. כדי להפחית את שיעור האנשים המתגלים מאוחר ושיעור התינוקות הנולדים עם HIV ואולי אפילו להגיע למניעה, יש לשלוח בדיקת HIV בכל אחד מהמצבים המהווים אינדיקציה (HIV Indicator Diseases), בכל אישה הרה, ולמעשה מומלץ שלכל אדם תהיה לפחות בדיקת HIV אחת בחייו בלי קשר להיותו בסיכון להדבקה.

 ממחקר של ה- "Mayo Clinic", עולה כי רוב המקרים המוחמצים של אבחון HIV אינו נובע מאי רצון או מוכנות של המטופל/ת לעבור בדיקה אלא מהעובדה שהרופא/ה לא הציעו אותה.12 וגם אצלנו בישראל התמונה דומה: ברוב המקרים בהם הוחמצה האבחנה, לא הציעו הרופאים למטופל/ת את הבדיקה. כאשר נשאלו הרופאים מדוע הם לא הציעו את הבדיקה היו תשובותיהם: לא חשבתי שהמטופל בסיכון ל HIV (64%), לא חשבתי בכלל על HIV (24%), לא היה לי נעים להציע למטופל את הבדיקה (10%).6

מבין כל המקרים שהוחמצו, באמצעות אבחון מוקדם ניתן היה למנוע מקרי הדבקה רבים, בחלקם של בני או בנות הזוג, וניתן היה למנוע הדרדרות למצב קשה, לרבות מוות. לפחות באחת המשפחות נולדה תינוקת עם איידס, דבר שאפשר היה למנוע לו היו בודקים את האב כאשר התייצג עם פריחה וטרומבוציטופניה עשר שנים קודם לכן.

התוכן בכתבה משקף את דעתו של הכותב בלבד. אין באמור בכתבה זו כדי להוות המלצה רפואית או תחליף להיוועצות עם רופא.

References:

  1. HIV / איידס בישראל: דו"ח אפידמיולוגי תקופתי 1981 -2022, המחלקה לשחפת ואיידס, משרד הבריאות. https://www.gov.il/he/pages/aids-periodicreport2023
  2. Croxford S, Stengaard AR, Brännström J, Combs L, Dedes N, Girardi E, Grabar S, Kirk O, Kuchukhidze G, Lazarus JV, Noori T, Pharris A, Raben D, Rockstroh JK, Simões D, Sullivan AK, Van Beckhoven D, Delpech VC; EuroTEST HIV Late Diagnosis Definition Working Group. Late diagnosis of HIV: An updated consensus definition. HIV Med. 2022 Dec;23(11):1202-1208. doi: 10.1111/hiv.13425. Epub 2022 Nov 8. PMID: 36347523; PMCID: PMC10100195.
  3. INSIGHT START Study Group; Lundgren JD, Babiker AG, Gordin F, Emery S, Grund B, Sharma S, Avihingsanon A, Cooper DA, Fätkenheuer G, Llibre JM, Molina JM, Munderi P, Schechter M, Wood R, Klingman KL, Collins S, Lane HC, Phillips AN, Neaton JD. Initiation of Antiretroviral Therapy in Early Asymptomatic HIV Infection. N Engl J Med. 2015 Aug 27;373(9):795-807. doi: 10.1056/NEJMoa1506816. Epub 2015 Jul 20. PMID: 26192873; PMCID: PMC4569751.
  4. Rodger AJ, Cambiano V, Bruun T, Vernazza P, Collins S, van Lunzen J, Corbelli GM, Estrada V, Geretti AM, Beloukas A, Asboe D, Viciana P, Gutiérrez F, Clotet B, Pradier C, Gerstoft J, Weber R, Westling K, Wandeler G, Prins JM, Rieger A, Stoeckle M, Kümmerle T, Bini T, Ammassari A, Gilson R, Krznaric I, Ristola M, Zangerle R, Handberg P, Antela A, Allan S, Phillips AN, Lundgren J; PARTNER Study Group. Sexual Activity Without Condoms and Risk of HIV Transmission in Serodifferent Couples When the HIV-Positive Partner Is Using Suppressive Antiretroviral Therapy. JAMA. 2016 Jul 12;316(2):171-81. doi: 10.1001/jama.2016.5148. Erratum in: JAMA. 2016 Aug 9;316(6):667. doi: 10.1001/jama.2016.10914. Erratum in: JAMA. 2016 Nov 15;316(19):2048. doi: 10.1001/jama.2016.16194. PMID: 27404185.
  5. Lampe MA, Nesheim SR, Oladapo KL, Ewing AC, Wiener J, Kourtis AP. Achieving Elimination of Perinatal HIV in the United States. Pediatrics. 2023 May 1;151(5):e2022059604. doi: 10.1542/peds.2022-059604. PMID: 37070379; PMCID: PMC10387171.
  6. Levy I, Maor Y, Mahroum N, Olmer L, Wieder A, Litchevski V, Mor O, Rahav G. Missed opportunities for earlier diagnosis of HIV in patients who presented with advanced HIV disease: a retrospective cohort study. BMJ Open. 2016 Nov 10;6(11):e012721. doi: 10.1136/bmjopen-2016-012721. PMID: 28186940; PMCID: PMC5129188.
  7. WHO. https://iris.who.int/bitstream/handle/10665/329966/WHO-CDS-HIV-19.31-eng.pdf?sequence=7X
  8. CDC.https://www.cdc.gov/stophivtogether/library/topics/testing/brochures/cdc-lsht-testing-brochure-no-matter-who-you-are-patient.pdf
  9. EuroTEST. https://www.eurotest.org/media/0ymdzdvu/guidancepdf.pdf
  10. Chowers M, Shavit O. Economic evaluation of universal prenatal HIV screening compared with current 'at risk' policy in a very low prevalence country. Sex Transm Infect. 2017 Mar;93(2):112-117. doi: 10.1136/sextrans-2015-052497. Epub 2016 Oct 7. PMID: 28213577.
  11. נוהל אבחון מוקדם של האישה בגיל הפוריות הנושאת  HIV והטיפול בה, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, ספטמבר 2022.
  12. Rizza SA, MacGowan RJ, Purcell DW, Branson BM, Temesgen Z. HIV screening in the health care setting: status, barriers, and potential solutions. Mayo Clin Proc. 2012 Sep;87(9):915-24. doi: 10.1016/j.mayocp.2012.06.021. PMID: 22958996; PMCID: PMC3538498.
דילוג לתוכן